עת"מ 62099-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים הרלוונטיים: **פסק דין בעת"מ 62099-10-25 שרבף נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ואח' (12.11.2025)** **מבוא** פסק דין זה של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דן בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי רשל שרבף נגד מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון וחברת "פרזות". העתירה נדחתה על הסף, ללא צורך בתשובת המשיבות, בשל מספר נימוקים מרכזיים, אשר עיקרם שיהוי בהגשתה. **עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **דחייה על הסף עקב שיהוי:** * **עיקרון יסוד:** אחת הסיבות המרכזיות לדחיית עתירות מנהליות על הסף היא שיהוי בלתי סביר. עקרון זה נועד לשמור על יציבות והסופיות של החלטות, למנוע פגיעה בסדר ציבורי, ולאפשר למשיבות לתכנן את פעילותן בהתאם. השיהוי פוגע ביכולת לברר את העובדות לאשורן ועלול ליצור חוסר ודאות. * **יישום בפסק הדין:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר. * **פניות בנוגע לדיור ציבורי:** אף על פי שהעותרת טענה כי פניותיה למשיבות בנוגע לדירות הדיור הציבורי היו ביולי וספטמבר 2024, וכי נענתה להן לגופן, הוגשה העתירה רק ב-29.10.2025. בית המשפט הדגיש כי פניות חוזרות או טענות על עיכוב במענה אינן גורעות מהשיהוי המקורי, כפי שנקבע בפסיקות עקביות של בית המשפט העליון (בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר, בג"ץ 515/15 פורום יצרני חשמל פרטי מגז טבעי נ' הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, בג"ץ 7266/15 ביקלס נ' שר הכלכלה). * **התכתבויות בנוגע לרכישת דירה:** בנוגע לרצונה לרכוש את הדירה, ההתכתבויות היו בשנים 2019-2020. השיהוי בעניין זה הוא משמעותי אף יותר. בית המשפט ציין כי הליך המכר בוטל עוד ב-13.10.2020, ארבע שנים טרם הגשת העתירה. * **חידוש/חיזוק:** פסק הדין מדגיש כי גם אם פניות נענו לגופן, הדבר אינו מבטל את השיהוי המשמעותי בהגשת הליך משפטי, במיוחד כאשר מדובר בעניינים שעמדו להכרעה לפני שנים. 2. **תוקף חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998:** * **הוראת חוק:** פסק הדין מתייחס לפקיעת תוקפו של חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), תשנ"ט-1998, ביום 13.2.2023. * **השלכה על העתירה:** העובדה שהחוק פקע משמעותה כי כל הליך שננקט בעבר בנוגע לאפשרות רכישת דירה מכוח חוק זה, ובפרט כאשר חל לגביו שיהוי עצום, אינו רלוונטי עוד. * **חידוש/הבהרה:** פסק הדין מבהיר כי מערכת היחסים המשפטית הנוגעת לזכויות רכישה על פי חוק זה השתנתה מהותית עם פקיעת החוק. ניסיון להסתמך על הליכים קודמים, שהתנהלו טרם פקיעת החוק, ללא הגשת עתירה במועד, אינו יכול להצליח, במיוחד כאשר מוכפל בשיהוי. 3. **השפעת הערות של בתי משפט קודמים:** * **הקשר:** בפסק דין של בית משפט השלום, שהתקבל בתא"מ 9877-07-23, נקבע כי טענה מסוימת של העותרת מתאימה להעלאתה בעתירה מנהלית. * **פרשנות בית המשפט המנהלי:** בית המשפט המחוזי קבע כי הערה זו אינה גוברת על טענת השיהוי. אין בהכרח כדי לחייב את בית המשפט המנהלי לדון בעתירה שהוגשה באיחור עצום, גם אם בית משפט קודם סבר כי המסגרת המתאימה לטענה היא עתירה מנהלית. * **חידוש/הדגשה:** פסק הדין מדגיש את האבחנה בין קביעה לגבי המסגרת הדיונית המתאימה לטענה, לבין הכרעה לגופו של עניין, במיוחד כאשר נסיבות הזמן (שיהוי) משנות את התמונה. עצם ההכוונה למסגרת דיונית אינה מקנה "רישיון" להגשת הליך ללא הגבלת זמן. 4. **חזרה על פסקי דין קודמים:** * **הדגשת עקביות:** בית המשפט מפנה לפסקי דין קודמים שלו ושל בית המשפט העליון, המדגימים את הדוקטרינה של דחיית עתירות בשל שיהוי (למשל, עת"מ (ירושלים) 69619-12-24 הירשנזון נ' עמידר, וערעורו בעע"מ 8955-04-25 הירשנזון נ' עמידר, וכן פסקי הדין המצוינים לעיל). * **תפקיד:** הדבר מחזק את העקביות המשפטית ואת הפרקטיקה הנהוגה בנוגע לדחיית הליכים בשל שיהוי. 5. **העדר צו להוצאות:** * **נימוק:** בשל כך שהעתירה נדחתה על הסף וללא צורך בתשובת המשיבות, ולא התבקשה תשובה, בית המשפט נמנע מלהטיל צו להוצאות. * **עקרון:** עקרון הפסיקה הנהוג הוא חיוב בהוצאות כאשר הליך הגיע לשלבים מתקדמים יותר, או כאשר היתה התנגדות שעלתה כדי הצורך במתן תשובה. דחייה על הסף, במיוחד ללא צורך בתשובה, נוטה שלא לגרור חיוב בהוצאות. **סיכום** פסק הדין בעניין שרבף מדגים באופן ברור את הדוקטרינה של דחיית עתירות מנהליות בשל שיהוי בלתי סביר. הוא מדגיש כי השיהוי נמדד ממועד היווצרות העילה המשפטית, וכי פניות נוספות או עיכוב במענה אינם מבטלים את השיהוי המקורי. בנוסף, פסק הדין מבהיר את ההשלכות המשפטיות של פקיעת חוק רלוונטי (חוק הדיור הציבורי) ואת מגבלות ההסתמכות על הערות דיוניות של בתי משפט קודמים כאשר קיימת עילת דחייה מהותית כמו שיהוי. פסק הדין מחזק את התפיסה כי לבית המשפט לעניינים מנהליים שיקול דעת רחב לדחות עתירות בשל שיהוי, גם אם קיימות טענות לגופן, במטרה לשמור על יעילות וסופיות ההליכים.