ע"א 283/81

תקציר

פסק הדין דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המערערת ביקשה מבית המשפט להכריז על ביטול חוזה על ידי המשיב כחסר תוקף וכי המשיב הפר מן היסוד את החוזה האמור. בחוזה נקבע כי המערערת תקים בית מלון בתוך שלוש שנים על קרקע שהוקצתה על ידי המשיב, אולם המערערת לא החלה בבנייה גם שש שנים לאחר מכן. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערת והערעור הוסיף וערער על סירוב זה, בטענה כי הודעת הביטול של המשיב אינה תקפה, שכן היא נשלחה באיחור בלתי סביר לאחר ההפרה הנטענת. בית המשפט העליון קבע כי ביטולו של המשיב היה כדין. נמצא כי המשיב לא הפר את החוזה וכי טענות המערערת אחרת אינן משכנעות. בנוסף, נקבע כי ישיבה שהתקיימה בשנת 1978 העניקה למערערת ארכה עד שנת 1979 להתחיל בבנייה, והודעת הביטול של המשיב שנשלחה בסמוך לאחר תקופת ההארכה הייתה סבירה. משכך, הסכים בית המשפט העליון עם דחייתו של בית המשפט המחוזי את בקשת המערער למתן פסק דין הצהרתי והורה למערערת לשלם הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 40,000 ₪.