בש"פ 3842/10

תקציר

מדינת ישראל ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת לשחרר בערבות שני משיבים, המואשמים בסחר בנשק. פסק דינו של בית המשפט המחוזי התבסס בעיקר על תפקידיהם המינוריים יחסית של שני המשיבים בהשוואה לחשודים אחרים המעורבים באותו תיק, וכן על דיווחים חיוביים לגביהם. עם זאת, השופט קבע כי ערעור המדינה מוצדק, שכן חומרת עבירות הסחר בנשק מחייבת מעצר בכל הנסיבות למעט חריגות. שני המשיבים, המואשמים בסחר וברכישת נשק בהתאמה, אינם מציגים מקרים חריגים כאלה. השופט קיבל את טענת המדינה כי שחרור המשיבים מהווה סיכון משמעותי, שכן שני רובי הסער מסוג M-16 שהיו מעורבים בפרשה לא אותרו ומקום הימצאם אינו ידוע. לפיכך, יש מקום לעכב את המשיבים עד תום ההליכים כדי למנוע את המשך מכירתו או השימוש בנשק החסר. השופט הדגיש כי מהימנות הראיות נגד המשיבים, אף שהיא עניין של משקל ומהימנות, אכן מהווה ראיה לכאורה. זאת ועוד, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענת המשיב להפליה ביחס למעורבים אחרים. משכך, התקבל ערעור המדינה, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, ושני המשיבים יעוכבו לאורך כל ההליך המשפטי.