ת"פ 402/09

תקציר

בית המשפט שקל שתי טענות מקדמיות שהעלתה ההגנה בטרם השיב לכתב האישום. הטענה הראשונה הייתה כי יש לבטל את כתב האישום מאחר שניתנו לנאשמת הבטחות מהמשטרה כי לא תועמד לדין, ולכן מסרה פרטים שלא הייתה מוסרת אחרת. הטענה השנייה הייתה כי כתב האישום היה פגום ונעדר את הפרטים הנדרשים לגבי המעשים המיוחסים לנאשם. התובע טען כי יש להחיל את דוקטרינת ההגנה מפני צדק רק במקרים נדירים וכי כתב האישום נוסח כך שיתאר את מעשיו של הנאשם בצורה מדויקת. באשר לטענה הראשונה, קבע בית המשפט כי אכן נאמר לנאשמת מספר פעמים כי אינה חשודה, אך גם כי התייעצה עם עורך דינה במהלך החקירות ולא נתנה אמון מלא בחוקרים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש צורך בהיקף רחב יותר של ראיות כדי לקבל החלטה, והזמין את ההגנה להעלות את הטיעון שוב בשלב מאוחר יותר. באשר לטענה השנייה בדבר היעדר פירוט בכתב האישום, הסכים בית המשפט עם הנאשמת כי בכתב האישום לא פורטו די הצורך המעשים המיוחסים לה, ובפרט בפרק ד' שהתמקד בנסיעותיו של א. אולמרט לחו"ל שהנאשם היה מעורב לכאורה במימונן. בית המשפט הורה לתובע למסור פרטים נוספים בכתב האישום, לרבות בקשות ספציפיות של הנאשם לכל ארגון עבור כל נסיעה, הסכומים המבוקשים ונתיבי הטיסה האמיתיים והפיקטיביים. כמו כן התבקש התובע להבהיר התייחסויות לא ברורות נוספות בכתב האישום ולמסור את הפרטים עד ליום 15.2.2011, ולאחר מכן ישיב הנאשם בכתב עד ליום 15.3.2011. בית המשפט החליט כי אין צורך לבטל את כתב האישום אלא לדרוש פרטים נוספים כדי להבטיח שהנאשמת תוכל להבין את הפשרות ולהגן על עצמה כראוי. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 9.1.2011.