צבאי 65591-04-21

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על ירושתו של אדם שנפטר בגיל 67 ללא משפחה קרובה. התובעת, אחותו של המנוח, טענה כי הנתבעת, שותפתו לדירה של המנוח, לא נישאה כידועה בציבור עם המנוח ולכן אין לה זכות לרשת את רכושו. הנתבע, שחי עם המנוח כ-10 שנים עד לפטירתו, טען אחרת. השופט פסק לטובת התובעת, וקבע כי הנתבע לא סיפק ראיות מספיקות להוכחת ידועים בציבור. החלטת השופט התבססה על מספר גורמים. ראשית, הן המנוח והן הנתבע סבלו ממחלות נפש ואושפזו מספר רב של פעמים, דבר שהעלה ספקות לגבי יכולתם להיכנס למערכת יחסים של ידועים בציבור מרצונם החופשי ומתוך הבנה מלאה של ההשלכות. שנית, הנסיבות בהן עבר הנתבע להתגורר בדירתו של המנוח היו מוטלות בספק. נראה כי מעברה של הנתבעת היה מתוך הכרח, שכן לא היה לה מקום אחר לגור בו, והסכמתה של המנוחה לא ניתנה באופן חופשי. שלישית, מערכת היחסים בין השניים הייתה בעייתית, והתאפיינה בשליטה ובבידוד שהפעיל הנאשם על המנוח, כמו גם בשיקולים כלכליים וניצול מצד הנאשם. כמו כן, לא היה ניהול משותף של הוצאות הבית, כפי שנטען על ידי הנתבעת, והיא אף הציגה עצמה בפני הרשויות כמי ששוכרת חדר בדירת המנוח לצורך קבלת סיוע בשכר דירה. ככלל, השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, במיוחד בהתחשב בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש בתיקים נגד עזבונו של המנוח. לפיכך, ההתנגדות נדחתה, ותביעת התובעת לצו ירושה התקבלה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום.