בש"פ 9759/07

תקציר

המדינה ערערה על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר משיב קטין, שהוגש נגדו כתב אישום בגין ייצור והשלכת בקבוק תבערה, למעצר חלופי בבית אביו. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על גילו הצעיר של המשיב ועל סמכותו ההורית של אביו, למרות מסוכנותו ועברו הפלילי הקודם. המדינה טענה כי חלופת המעצר לא השיגה את מטרת המעצר וכי על בית המשפט לשקול עבירות קודמות שביצע המשיב, גם אם לא הביאו להרשעה. המערער גם העלה חששות לגבי התאמתו של האב, בהתחשב בעברו הפלילי. לאחר שבחן את חומר הראיות, לרבות העבירות החמורות המפורטות בכתב האישום, עבירות קודמות שביצע המשיב ודוחות אבחון בדבר מסוכנותו, הסכים השופט עם המדינה כי חלופת המעצר אינה מספקת. השופט קבע כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לא הביאה בחשבון את מסוכנותו של המשיב לציבור וכי השגחת האב אינה אפשרות מעשית. עם זאת, השופט הכיר בנסיבותיו המיוחדות של המשיב ועודד את עורכי דינו של המשיב ואת שירות המבחן לנוער להציע מעצר חלופי הולם יותר, רצוי במסגרת מוסדית וטיפולית מפוקחת. מאחר שלא הוצגה אפשרות כזו, פסק השופט לטובת המדינה, קיבל את הערעור והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.