פ"א 32480-06-16

תקציר

עניינו של פסק הדין במקרה בו הוגש נגד המשיבים כתב אישום בגין הפעלת גן ילדים בדירת מגורים ללא ההיתר הנדרש לשימוש חורג. המשיבים ביקשו היתר, אך בקשתם נדחתה, וכעבור חודשיים הוגש נגדם כתב אישום. הם טענו כי יש לבטל את כתב האישום בשל אכיפה בררנית ואפליה, והצביעו על מקרים דומים בהם הציע המערער לנאשמים הסדר טיעון. בית משפט קמא הורה תחילה למערערת לשקול מחדש את כתב האישום, אך לאחר שהתעקשה להעמידו לדין, ביטל בית המשפט את כתב האישום בשל פגם בשיקול דעתו של המערער את ההשפעה על הילדים. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי בית משפט קמא חרג מתפקידו והתערב בשיקול דעתה של הרשות. ערכאת הערעור נעתרה, בקובעה כי בית משפט קמא לא היה צריך להורות למזכירות לערוך רשימות של מקרים דומים ולהעלות מיוזמתו טענות הגנה שונות. במקום זאת, תפקידו של בית המשפט הוא לנהוג באיפוק ולאזן בין האינטרסים השונים. ערכאת הערעור קיבלה את הערעור ודחתה את החלטת בית משפט קמא, תוך שהיא מדגישה כי מוגשים כתבי אישום בגין עבירות שבוצעו ולצורך אכיפת החוק. פסק הדין מדגיש את הצורך של בית המשפט לכבד את שיקול דעתה של הרשות ולא להחליפו בשיקול דעתה.