ע"א 826/75

תקציר

עניינו של תיק נסוב סביב מחלוקת בין חברה לשיווק צמיגים, המערערת, לבין אחד מחבריה לשעבר, המשיב, על מעמד החברות ותנאי אספקת הצמיגים. המשיב, שהחזיקה בעבר במניות בסיסיות בחברה המערערת, ביטלה את חברותה. עם זאת, היא פנתה לבית המשפט בבקשה למתן פסק דין הצהרתי שיכיר בה כבעלת מניות בסיסית ויזכה אותה לרכוש צמיגים באותם תנאים כמו שאר החברים. בית המשפט המחוזי נתן לה צו מניעה זמני, המאפשר לה ליהנות מתנאים אלה עד להכרעה בתיק. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה כי הסעד המבוקש הינו חריג ומחייב פיקוח מתמיד, וכי היה מקום לבקש מהמשיב להפקיד ערבות. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את צו המניעה הזמני. בית המשפט קבע כי חובותיהם של שני הצדדים ברורות ופיקוח זמני של בית המשפט אינו יוצא דופן. יתר על כן, בית המשפט מצא כי למשיב ייגרם נזק בלתי הפיך ללא צו המניעה, בעוד שניתן לפצות כספית את נזקו של המערער אם תביעת המשיב תיכשל. עם זאת, בית המשפט העליון הסכים עם המערערת כי היה מקום לבקש מהמשיב להפקיד ערבות, וקבע כי המשך צו המניעה מותנה בכך שהמשיב יעמיד ערבות בנקאית בסך 50,000 לירות בתוך 15 יום. בהחלטה הודגש כי חובת מתן הערבות במקרים כאלה היא פרקטיקה מקובלת. המערער חויב בהוצאות המשיב בגין הערעור, בסך 5,000 לירות.