ע"א 1999/08

תקציר

הערעור במקרה זה נוגע למחלוקת על האחריות לפיצוץ גז במסעדה. בית משפט קמא קבע כי המשיב, שהתקין את מערכת הגז, התרשל בעבודתה, אך הפיצוץ נגרם כתוצאה מחיבור לקוי בין הווק לברז הגז, שלא בוצע על ידי המשיב או עובדיו. המערער טען כי יש לבטל את החלטת בית משפט קמא, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא, אשר עוגנו בראיות, וסירבה להתערב בהם, שכן הם התבססו על התרשמותם הישירה של העדים. השאלה המרכזית הייתה האם המשיב חיבר את מכשירי הגז למערכת, ובית המשפט מצא כי המערערת לא הצליחה להוכיח זאת. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי גם אם המשיב התרשל בהתקנת מערכת הגז, היא לא גרמה לפיצוץ. עוד טענה המערערת, כי היה על בית משפט קמא להחיל את סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין, אך בית המשפט מצא כי סיבת הפיצוץ לא הייתה קשורה לצינור הגז או לזרימה, אלא לחיבור לקוי שנעשה על ידי עובדי המערערת. ככלל, בית המשפט לערעורים הסכים עם פסק דינו של בית משפט קמא ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערער לשלם את הוצאות המשפט של המשיב.