תפ"ח 39094-07-12

תקציר

כתב האישום מייחס לנאשם עשרה אישומים של עבירות של כליאת שווא, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, איומים ואונס. סעיפי האישום משתרעים על פני החודשים מרץ 2005 ועד יוני 2012, כאשר הנאשם והמתלונן, בני זוג, התגוררו יחד באילת. על פי כתב האישום, הנאשם התעלל במתלוננת פיזית, נפשית ומינית במהלך נישואיהם. על פי החשד, הנאשם כלא את המתלוננת בביתם, תקף אותה במכות ובאיומים ואנס אותה מספר רב של פעמים בניגוד לרצונה. המתלוננת, שמוצאה מאוקראינה, טענה כי לא התלוננה קודם לכן בשל פחד, בושה וחוסר תמיכה בישראל. הנאשם הכחיש את הטענות והציג גרסה סותרת לאירועים. לטענתו, המתלוננת לא הייתה נעולה בבית וכי היא יזמה אלימות כלפיו במספר רב של הזדמנויות. ההגנה טענה כי עדותה של המתלוננת אינה אמינה, והדגישה את עיכוב תלונתה ואת כיבוש גרסתה. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת לא אמינה לחלוטין, וציין חוסר עקביות וחוסר סבירות בנרטיב שלה, במיוחד בכל הנוגע לכליאת שווא ואונס לכאורה. מנגד, עדותו של הנאשם הותירה רושם חיובי על בית המשפט. השופט הגיע למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח את העבירות באישומים 1 עד 9 מעבר לספק סביר והציע לזכות את הנאשם מאישומים אלה. עם זאת, בית המשפט הרשיע את הנאשם באישום העשירי, הנוגע לתקיפה ולאיומים כלפי המתלונן ביום 29.6.2012, שכן הנאשם הודה בעבירות אלה.