ת"א 41494-08-16

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגישה עירייה נגד חברה ובעל השליטה בה לתשלום חוב ארנונה סופי. התביעה הוגשה מכוח סעיף 8ג לחוק ההסדרים וסעיף 119א לפקודת מס הכנסה, המאפשרים לעירייה לדרוש תשלום מבעל שליטה אם לחברה חוב מס סופי והיא מפסיקה את פעילותה מבלי לשלם את החוב. פסק הדין משרטט את סופיות החוב ואת היעדר ההתיישנות, ודוחה את טענות הנתבע אחרת. כמו כן, היא דוחה את טענת הנתבע כי לחברה לא היו נכסים והיא חדלה לפעול בשנת 2010, וקבעה כי החברה המשיכה בפעילותה לפחות עד שנת 2014. בית המשפט קובע כי התובע הצליח להוכיח את התנאים להחלת סעיף 8ג וסעיף 119א, תוך יצירת חזקת הברחת נכסים על ידי בעל השליטה, אשר הנתבע אינו מצליח להפריך. יתר על כן, בית המשפט מגיע למסקנה כי לחברה היה רווח גולמי מספיק במהלך פעילותה לכיסוי החוב, ובעל השליטה לא הסביר כראוי את פריסת הכספים הללו. כתוצאה מכך, בעל השליטה נדרש לשלם לעירייה את יתרת חוב הארנונה, בצירוף שכר טרחה נלווה ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין מדגיש את חשיבות הצגת הראיות המשכנעות ואת ההשלכות של הסתרת מידע רלוונטי.