ת"א 16556-12-12

תקציר

התובע, עו"ד שוב, הגה רעיון עסקי להקמת תחנת דלק באמצעות הליך תכנוני של שינוי ייעוד של שתי חלקות קרקע שבכוונתו לרכוש. לאחר שנודע לו כי הנתבעים זכו במכרז לרכישת המגרשים, ניסה עו"ד שוב לנהל משא ומתן עם הנתבעים על הסכם שיתוף פעולה למימוש הרעיון שלו, אך המשא ומתן לא צלח. בעקבות זאת שלח התובע לנתבעים מכתב התראה בו דרש מהם להימנע משימוש ברעיון שלו. הנתבעים מכרו מחצית מהזכויות במגרשים לצד שלישי, סיליר, והתקשרו עימם בהסכם עסקה משותפת. לטענת התובע, הנתבעים ניצלו את הרעיון שלו ומכרו את הזכויות בפרמיה, ולכן הוא הגיש תביעה להתעשרות ללא בסיס משפטי. בית המשפט קבע כי הרעיון, שעניינו ביצוע הליך תכנוני מוכר לפי חוק התכנון והבניה, אינו חדשני, ייחודי או ישים. יתר על כן, לא הוסכם במהלך המשא ומתן כי הנתבעים לא ישתמשו ברעיון באופן עצמאי. לפיכך, הרעיון לא היווה נכס או שירות הראוי להגנה לפי דיני העשיית עושר, והרכיב הנוסף הנדרש לצורך חובת השבת ההתעשרות הנטענת לא היה קיים במקרה זה. עוד קבע בית המשפט כי גם אם ניתן להכיר ברעיון כראוי להגנה, התובע לא הוכיח את גובה ההתעשרות שנעשתה על חשבונו. בית המשפט דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין, שהסתכם ב-20,000 ₪.