בר"ע 46953-09-24

תקציר

בית המשפט מצא כי טענותיו של המבקש בדבר פרשנות החוק ויישום קביעת ועדת הפוליו בדבר נכותו אינן משכנעות. החוקים המוזכרים בפקודת מס הכנסה לפטור מנכות הם ממצים, וחוק הפוליו אינו ביניהם. בית המשפט הדגיש כי התיקונים החוזרים ונשנים שביצע המחוקק בחוקים הרלוונטיים מבלי להוסיף את חוק הפוליו מצביעים על כך שאין לכלול אותו. זאת ועוד, גם טענת המבקש כי יש להתחשב בנכותו לפי חוק הביטוח הלאומי לא הייתה משכנעת. בית המשפט הסביר כי התייחסותו של חוק הפוליו לחוק הביטוח הלאומי אינה מרמזת על אימוץ כל פרק הנכות. בנוסף, ועדת מס הכנסה אינה תלויה בוועדת הפוליו ויש לה מטרות שונות, כך שהחלטותיה עשויות להיות שונות. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש לפגמים פרוצדורליים בהליך קבלת ההחלטות בוועדת מס הכנסה. נמצא כי הוועדה אכן שקלה את טענותיו ומסמכיו הרפואיים של המבקש ונתנה החלטה מנומקת. הייתה סטייה קלה באחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה לעומת ועדת הפוליו, אך הבדל זה היה סביר ולא הצדיק התערבות. בית המשפט דחה את טענות המבקש בדבר הימנעותה הנטענת של הוועדה מלהתחשב בתסמיני מחלת הפרקינסון שלו, וציין כי הוועדה הפנתה למסמכים הרפואיים וערכה בדיקות קליניות. בית המשפט הגיע למסקנה כי המבקש לא הוכיח כל טעות משפטית או חוסר הגינות בהחלטת הוועדה ולכן דחה את הבקשה. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.