בש"פ 7376/21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על תנאי מעצרו של אדם המכונה המערער, הנמצא תחת פיקוח אלקטרוני בשל מעורבותו במעשים פליליים חמורים. על פי הכרעת הדין, תנאי מעצרו של המערער מאפשרים לו לעזוב את מקום הפיקוח למטרות ספציפיות המנויות בסעיף 22ד(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, לרבות טיפול רפואי, פגישות עם קציני מבחן וצרכים חיוניים אחרים. המערערת ביקשה חלונות פיקוח להשתתפות באירועי חתונה שונים, ובית המשפט המחוזי אישר בקשות אלה, אם כי לפרקי זמן קצרים יותר ממה שביקש בתחילה. גם ערכאת הערעור, במקרה זה, לא מצאה פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, וסברה כי היא שקולה וסבירה, תוך שקילת משמעות האירועים אל מול מסוכנותו של המערער וחומרת העבירות בהן הוא מואשם. בית המשפט דחה את הערעור, בקובעו כי השעות שאושרו לאירועי חתונתה של המערערת היו מספיקות ואינן מצדיקות התערבות נוספת. ההחלטה מחזקת את אופיים המחמיר של חלונות הפיקוח ואת שיקולי המסוכנות והמידתיות בתיקי מעצר, ולכן הבקשה לתקופות ממושכות יותר נדחתה.