ת"פ 15965-12-21

תקציר

השופט, לאחר ששקל את כל הראיות שהוצגו בתיק, החליט להרשיע את הנאשם בשוד. נדונו שתי השאלות המרכזיות הנוגעות לעובדות כתב האישום – החזקת מיכל שחור והתבטאויותיו של הנאשם במהלך ביצוע העבירה. השופט מצא את עדותה של הקורבן אמינה וקיבל את גרסתה לאירועים. לטענת המתלוננת, הנאשמת החזיקה מיכל שחור עם ראש אדום, שלדעתה הוא בלון גז פלפל, ודרשה כסף בעודה מחזיקה בו. השופט קיבל גם את גרסת הקורבן על דברי הנאשם במהלך האירוע, שכללו ביטויים כמו "הכסף", "מהיר, מהיר, מהיר" ו"עוד, עוד, עוד". השופט הדגיש כי סירובו של הנאשם להעיד בבית המשפט חיזק את גרסת הקורבן לאירועים. בנוסף, התייחס השופט לכשלי החקירה לכאורה והגיע למסקנה כי הם לא השפיעו על תוצאות התיק. השופט דחה גם את טענת הנאשם כי יש לראות בעבירה גניבה ולא שוד משום שהקורבן אינו בעל הכסף. השופט הסביר כי לנפגעת, כמנהלת סניף הדואר, הייתה זכות להחזיק או לשלוט בכספים, והתנהלותו והתבטאויותיו של הנאשם היוו איום באלימות. לפיכך, התקיימו כל יסודות השוד, שהביאו להרשעת הנאשם לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 14.9.2022.