ע"א 1298/01

תקציר

בפסק דין זה עתר מינהל מקרקעי ישראל (המינהל) לפינוי אהרון האלה מנכס בראש העין שבו הוא מנהל עסק למכירת חומרי בניין. המינהל טען כי חלא הוא פולש ומסיג גבול, אך לא כך היה. המשא ומתן לפינויו, התנהל בין המינהל לחלא, וכתוצאה מכך בוטל החוזה מאוחר יותר. בית משפט השלום פסק לטובת המינהל והורה על פינויה של חלא, אך גם קבע את הפיצוי הראוי שעל חלא לקבל עם הפינוי. על פסק דין זה ערערה חלא, שביקשה במקביל עיכוב ביצוע והגישה ראיות נוספות. בית המשפט העליון קיבל את בקשתו של חלא לעיכוב ביצוע ואת הראיות הנוספות שברשותו, אך בסופו של דבר דחה את ערעורו. בית המשפט קבע כי להלא אין זכות קניינית או חוזית בנכס וכי זכותו היא רישיון מכללא, הניתן לביטול בכל עת. יתר על כן, בית המשפט לא מצא סיבה להיעתר לבקשתו של הלה לקבלת מעמד של סמכות בלתי חוזרת, במיוחד בהתחשב ברשלנותו ובאדישותו להסדרת מעמדו בנכס. בית המשפט בחן את סוגיית הפיצויים והסכים עם החלטת בית משפט השלום שלא לכבול עצמו לחוות דעתו של שמאי המשיב. הסכום שקבע בית משפט השלום היה סביר וראוי בהתחשב בנסיבות. בנוסף, פסק בית המשפט בערעור שכנגד, פסק למינהל שכר טרחת עורכי דין והוצאות, וכן קבע את הוצאות הדיון בשתי הערכאות. הערעור התקבל באופן חלקי, והלה חויבה לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. השופט יהושע גרוס והשופטת מיכל רובינשטיין הסכימו עם פסק הדין.