ת"א 33556-03-22

תקציר

התובעת, א.ש., נפצעה בתאונת דרכים ותבעה את הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לפיצויים. חברת הביטוח הכירה בחבותה והתיק התמקד בקביעת היקף הנזקים. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי קיומה ודרגתה של כל נכות נפשית שנותרה. בית המשפט מינה מומחים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה, שדעותיהם היו שונות בהערכותיהם לגבי נכותו של א.ש. בעוד שהמומחה האורתופדי אישר נכות אורתופדית נמוכה, המומחה הפסיכיאטרי אבחן נכות נפשית זמנית וקבועה. הנתבע ניסה לפסול את חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי או למנות מומחה נוסף, אך בית המשפט דחה בקשה זו לאחר חקירת המומחה. בית המשפט מצא את עדותו של התובע אמינה וקיבל את חוות דעתו של המומחה הפסיכיאטרי במלואה, וקבע נכות רפואית משוקללת של 25.3%. השופט העריך גם נכות תפקודית של 20%, שכללה 15% נכות פוסט טראומטית ו-5% נוספים הקשורים הן למוגבלות האורתופדית והן לנכות הנפשית, לאחר שקלול החפיפה ביניהם. באשר להפסדי שכר, בית המשפט ביסס את השתכרותה העתידית של א.ש. על שכר המינימום בשל היעדר ראיות משכנעות להכנסות גבוהות יותר. לתובע נפסקו 45,700 ₪ בגין כאב וסבל, 38,300 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ו-203,400 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים. בנוסף, היא קיבלה 50,000 ₪ עבור עזרה וסיעוד, ו-20,000 ₪ עבור החזר הוצאות, ללא ניכויים עבור דמי ביטוח לאומי. בסך הכל חויב הנאשם לשלם לא.ש. 357,400 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן לטובת התובעת, ולנתבע ניתנו 30 יום לקיים, או להסתכן בתשלום הפרשי ריבית והצמדה.