ע"ע 13565-09-11

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת עובד נגד מעסיקו לשעבר בגין פערי שכר שונים הנובעים מהעסקתו כמנהל עבודה. העובד הועסק על ידי חברת הבנייה המשיבה בין השנים 2002-2006. סמוך לתחילת העסקתו חתם על הסכם המפרט את תנאי העסקתו. העובד הגיש תביעה לבית הדין האזורי בדרישה בין היתר לתשלום הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, משמרות לילה וימי מנוחה שבועית, וכן הפרשי פיצויים ופדיון מנוחת פיצויים. בית הדין האזורי דחה את תביעת העובד, והביא אותו לערער על החלטה זו. פסק הדין של ערכאת הערעור אישר את פסק דינו של בית הדין האזורי, וקבע כי העובד לא הוכיח די הצורך את זכאותו להפרשי השכר הנתבעים, למעט אלה הקשורים לשכר היסוד שלו בחודשיים האחרונים להעסקתו, ולפיצויי פיטורים. באופן ספציפי, בית הדין לערעורים הסכים כי דפוס עבודתו של העובד אינו מצדיק גמול שעות נוספות, וכי הוא תוגמל כראוי עבור משמרות לילה וימי מנוחה שבועית. כמו כן, נקבע כי לא ניתן לפדות כלכלית את זכותו של העובד למנוחה מפצה. עם זאת, בית הדין לערעורים מצא כי העובד היה זכאי להפרשי שכר בגין החודשיים האחרונים לעבודתו, וכן להפרשי פיצויי פיטורים, שכן תוספת השכר שקיבל הייתה צריכה להיחשב כחלק משכרו הרגיל. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, כאשר כל צד נשא בהוצאותיו.