ע"ע 71026-09-16

תקציר

במקרה הנדון, החליט בית המשפט לדחות את הערעור הנוגע לתביעה ייצוגית נגד קופות החולים, וקבע כי אין צורך לסווג את הכספים כ"עוסקים" במסגרת חוק התובענות הייצוגיות. המערערים לא הוכיחו עילת תביעה אישית או עבור הקבוצה אותה התיימרו לייצג. בית המשפט הדגיש את אופיין של תובענות ייצוגיות שנועדו לאזן בין אינטרסים אישיים וציבוריים, תוך הכרה באתגרים משפטיים הקשורים בהם. נקבע כי קופות החולים, הנתפסות פעמים רבות כהכלאה בין גוף מסחרי לשירות ציבורי, אינן עונות להגדרת "עוסק" בגביית השתתפות עצמית. מורכבות זו מתעוררת, בין היתר, בשל הצטלבות החובות בשירות הציבורי והמניעים המסחריים הטמונים בפעילות קופות החולים. למרות פסיקת המערערים, הכיר בית המשפט במשמעות הציבורית של שאלותיהם שהועלו, והצדיק את ביטול הוצאות המשפט ושכר הטרחה שהוטלו עליהם במהלך ההליכים בבית הדין האזורי. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי למרות שהערעור נדחה, הודגש הצורך של קופות החולים לפרסם באופן אקטיבי את הפטורים ולהקים מנגנונים יעילים לטיפול בתביעות, תוך שמירה על חובת השקיפות, תום הלב וההגינות כלפי המבוטחים. בית המשפט הורה לקופות החולים ולמשרד הבריאות לבחון וליישם באופן שוטף שיפורים ביידוע המבוטחים ובטיפול יעיל בתביעות.