ת"א 1582/03

תקציר

התובע, עלי ילדרים, עובד זר, התחשמל בתאונת עבודה שאירעה ביום 9.12.01, בעת שביצע עבודות בנייה עבור הנתבעים. התובע סבל מחבלות קשות ואושפז למשך מספר חודשים. כתוצאה מהתאונה נקטעה רגלו השמאלית של התובע מתחת לברך והותקנה לו תותבת מלאכותית. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים, בטענה שפעלו ברשלנות והפרו את חובת הזהירות החקוקה שלהם כלפיו. הנאשמים הכחישו את הטענות. בית המשפט מצא שניים מהנתבעים אחראים לפציעתו של התובע: הנתבע מס' 4, אברהם זאורוב, מהנדס שהיה אחראי לפיקוח על עבודות השלד של הבנייה, והנתבע מס' 2, אדוארדו איצקוביץ', קבלן הבניין האחראי על עבודות הגמר. בית הדין קבע כי שני הנתבעים כשלו בהבטחת בטיחות מקום העבודה והפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי התובע. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי זאורוב, שהיה מודע לקרבתם של הפיגומים לקווי מתח גבוה, היה צריך לנקוט אמצעי זהירות או לפרק את הפיגומים לפני שעזב את אתר הבנייה. כמו כן, איצקוביץ', שהיה אחראי באופן כולל על עבודות הגמר, לא פיקח כראוי על תנאי הבטיחות והנחה את התובע לפרק את הפיגומים מבלי להזהיר אותו מפני הסיכונים הכרוכים בכך. בית המשפט הטיל חלק שווה באחריות (50%) לשני הנאשמים זאורוב ואיצקוביץ', שכן אשמתם המוסרית נמצאה זהה בחומרתה. באשר לנזקים, פסק בית המשפט לתובע ראשי פיצויים שונים, לרבות הפסד השתכרות, עזרה לזולת (סיעוד), הוצאות ניידות, התאמת דיור ואביזרים, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. סך הפיצויים שישולמו על ידי הנתבעים לא צוין בפסק הדין, שכן פרמטרים מסוימים לחישוב הנזקים הושארו לקביעה על ידי התובעים על בסיס העקרונות שנקבעו בפסק הדין. בנוסף, קבע בית המשפט כי המוסד לביטוח לאומי, התובע מס' 2, אשר שילם תגמולים לתובע הנפגע, זכאי לשיפוי מהנתבעים החייבים. למוסד נפסקו 75% מההטבות ששולמו לתובע, ו-25% הנותרים הלכו לתובע. כל אחד מהנתבעים החייבים (זאורוב ואיצקוביץ') חויב לשלם לכל אחד מהתובעים (עלי ילדרים והמוסד לביטוח לאומי) 10,000 ₪ + מע"מ והוצאות נוספות. בתוך כך, חויבו התובעים לשלם לכל אחד משני הנתבעים האחרים (עיריית תל אביב וזויה חשייב) סך של 10,000 ₪ + מע"מ והוצאות נוספות.