ע"א 6919/15

תקציר

בפסק הדין התמקד בית המשפט בשאלה האם יש לאפשר לנושים לעיין בפרוטוקולים של חקירות שעורך מפרק לאחר הגשת דוחות החקירה, ואף אם הושגה הסכמת נושים. פסק הדין הדגיש כי ככלל יש לחשוף את החקירות ואת ממצאיהן כדי להבטיח שקיפות ולחזק את האמון בהליך הפירוק. סעיף 288 לפקודת החברות מסמיך את בית המשפט להאציל סמכויות חקירה למפרק, מתוך כוונה לגלות מידע שיש בו כדי להביא להשבת נכסים לנושים. בית המשפט הבהיר כי אין בהאצלת סמכויות זו כדי לשנות את אופייה היסודי של החקירה כפומבית במהותה, בדומה להליכים משפטיים. חקירות של מפרקים, למרות שלעתים הן נחשבות "פרטיות", צריכות לפעול על פי אותם עקרונות של גילוי החלים על חקירות בהובלת בית משפט. פסק הדין הדגיש את חשיבות השקיפות, המאפשרת לבעלי עניין, ובפרט לנושים, לפקח ביעילות על פעולות המפרק. בפסק הדין צוין כי חששותיהם של המפרקים מפני השפעות יעילות אפשריות או הסתמכות על סודיות לא היו משכנעים, וציין כי החקירות נועדו בסופו של דבר להבין את מצב החברה כדי לקדם פירוק, ולא לכפות הסכמים. בית המשפט הדגיש כי חריגים לגילוי צריכים להתבסס על נימוקים חזקים. בעוד שהשיקולים המעשיים תקפים, הם אינם גוברים על עקרון השקיפות ועל מטרת העל של הבטחת פרקטיקות פירוק הוגנות. בנוסף, הדגיש בית המשפט את מדיניות החקיקה המעדיפה גילוי מלא לנושים ודחה טענות לפיהן החיסיון הוא כלי לתמריצים להסדר. למרות דעתו החולקת של השופט י' עמית, שסבר כי מדובר בתביעה תיאורטית והטיל ספק במניע לגילוי, הרוב תמך בדעה כי ככלל יש לגבור על שקיפות, ואישר את זכותו של הנושה לעיין בפרוטוקולים בעת הצורך. פסק הדין האחרון, שנתמך על ידי שני שופטים מול מתנגד אחד, פסק לטובת עקרונות גילוי רחבים בהליכי פירוק, ובכך דחה את הערעור.