ע"א 665/86

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין רשות מקומית, המערערת, לבין קבלן, המשיב, סביב מכרז לעבודות בנייה ושיפוץ בבית ספר. המשיבה זכתה במכרז וחתמה על חוזה אך בהמשך הפסיקה לעבוד וסירבה לעזוב את אתר הבנייה בשל מחלוקת. המערערת תבעה פיצויים שכנגד ואילו המשיב תבע פיצויים. בית משפט השלום נעתר לבקשת המשיב ובית המשפט המחוזי קיבל חלקית את תביעת המשיב והורה למערער לשלם 658 ₪ בתוספת ריבית והוצאות. המערער ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי המשיבה אינה יכולה להתכחש לתנאי החוזה עליו חתמה מרצון ופעלה על פיו. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המשיבה להפרת תום לב טרם כריתת החוזה, שכן המערערת לא הייתה מחויבת לגלות את פרטי הנחיותיה ממשרד החינוך. זאת ועוד, חוות דעתו של המומחה, עליה הסתמך בית המשפט המחוזי, חרגה מהשאלות המוסכמות ולא הייתה צריכה להשפיע על פרשנות החוזה. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי עבודות התשתית של אולם הספורט היו חלק מהחוזה, וכל עיכוב היה באשמת המשיב. עם זאת, מאחר שבית המשפט המחוזי לא פירט אילו פריטים אושרו הנוגעים לעבודות התשתית, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לפסק דין חדש. השופטת חלימה הציעה לחייב את המשיב ב-5,000 ₪ בשתי הערכאות, ואילו השופטים לוין ואור הסכימו עם פסק הדין.