ת"פ 46509-12-14

תקציר

הנאשם הורשע במידע כוזב ובעדות שקר לאחר הליך משפטי ממושך. האישומים נבעו מאירוע בו הנאשם, חבר עמותה שבבעלותה בניין, השכיר שלא כדין דירת גג בבניין האמור לשני דיירים ללא ידיעת העמותה. כאשר גילתה האגודה את השכירות, הגיש הנתבע, תחת לחץ, תלונה כוזבת במשטרה ומסר הצהרה כוזבת לפיה השוכרים הם מסיגי גבול אלמונים. הדבר הוביל לשורה של אירועים, כולל תביעת פינוי ותצהירים כוזבים נוספים. הנאשם הגיע להסדר פרוצדורלי עם התביעה, הודה בכתב האישום המתוקן והסכים להיות מורשע תמורת תסקיר שירות מבחן שיבחן את האפשרות לבטל את ההרשעה. התסקיר המליץ להימנע מהרשעה, תוך ציון חוסר מודעותו של הנאשם לחומרת מעשיו, השתלבותו החיובית בחברה ושיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן. עם זאת, השופט פסק שלא לבטל את ההרשעה. השופט טען כי האינטרס הציבורי, חומרת העבירות ובזבוז המשאבים הציבוריים גוברים על השיקולים לאי הרשעה, מה גם שהנאשם יכול היה לסיים את המצב בכל עת. יתר על כן, השופט לא השתכנע כי ההרשעה תפגע באופן משמעותי בסיכוייו העתידיים של הנאשם, שכן החוק קובע הליך לשלילת רישיון מקרקעין נפרד מהרשעה פלילית. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 1,500 שקל, עם זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין ניתן ב-26 באפריל 2017.