ע"א 1859/05

תקציר

בשנת 1999 ייבאה המערערת ביגוד מאנגליה לישראל, תוך שהיא נהנית מהסכם סחר חופשי אשר ויתר על מכס עם תעודת מקור. בשנת 2001 הודיע המשיב למערערת כי הרשויות הבריטיות הכריזו על התעודה כחסרת תוקף, ודרש 171,320 ₪ מכס, ריבית וקנסות. המערערת תבעה את השבת הסכום וביטול ערבות בנקאית שהופקדה, אך בית משפט השלום דחה את התביעה. בערעור, הסוגיות העיקריות היו זכותו של המשיב לגבות את המכס באיחור וטענת המערער לנזק ראייתי עקב איחור של שנתיים בהודעה על ידי המשיב. בעוד שהשיהוי נקבע רשלני ולא תקין, בית המשפט לא מצא הוכחה לנזק ממשי. הערעור נדחה, אך המשיב הסכים לוותר על אישומים נוספים, מה שהוביל לפשרה חלקית. פסק הדין הדגיש את חובת הזהירות שחבות הרשויות הציבוריות והורה על ביטול קנסות, כאשר החיובים הנלווים בוטלו ממועד היבוא ועד למועד התשלום. השופט ר' סוקול הסכים עם התוצאה והדגיש את הנסיבות המיוחדות. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו הוצאות, והפיקדון הוחזר למערערת.