פ"ה 47977-10-22

תקציר

התובע, עותר ציבורי, תבע לבטל את מינויו של הנתבע כמבקר פנימי במועצה המקומית. התובעת טענה כי הנתבעת חסרה את הניסיון הנדרש בעבודת ביקורת, המהווה תנאי סף לתפקיד. בית המשפט בחן את חזקת חוקיות הפעולה המנהלית ומצא כי התובע הציג ראיות מספיקות להפרכת חזקה זו, שכן המסמכים שהגיש הנתבע לוועדת הבחינה הצביעו על אפשרות סבירה כי הוא חסר את הניסיון הנדרש. בית המשפט הבהיר את משמעותה של "עבודת ביקורת" ומצא כי היא אינה מוגבלת ל"ביקורת פנימית", אלא יכולה לכלול גם דוחות כספיים ביקורתיים, ובלבד שעמדו בדרישות שנקבעו בחוזר המנכ"ל. בית המשפט קבע כי הנתבע לא הצליח להוכיח כי רכש את הניסיון הנדרש של שנתיים בעבודת ביקורת. המסמכים שהגיש הנתבע לוועדה, לרבות שלושה דוחות ביקורת ומכתבי המלצה, לא קבעו כי עיסוקו העיקרי היה ביקורת, שכן הדוחות הוכנו בהתנדבות, ולא במסגרת עבודתו הרגילה. יתר על כן, דוחות אלה לא היוו ביקורת עצמאית על עבודתו של אחר, כנדרש בחוזר, שכן הם ביקרו פעולות שבוצעו על ידי הנתבע עצמו או מעסיקו. בנוסף, הדוחות לא הוגשו לגופים המבוקרים או לגופי הפיקוח שלהם, כנדרש. עוד קבע בית המשפט כי מכתבי ההמלצה אינם מהווים ראיות משכנעות ומכילים סתירות המטילות ספק במהימנותם. הנתבע גם לא הגיש דוחות ביקורת כספית, והראיות הראו כי עבודתו בביקורת דוחות כספיים לא חרגה מעבודה חשבונאית. בהתאם לכך, קיבל בית המשפט את התביעה וביטל את מינוי הנתבע, והורה למועצה ולנתבע לשלם את שכר טרחת התובע.