ב"ל 53328-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **נושא פסק הדין:** פסק הדין עוסק בתביעת התובע, סייאף אבו שלדום, להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון (טינטון) כפגיעת עבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. בית הדין האזורי לעבודה באר שבע פסק דין חלקי, כאשר הוא דוחה את התביעה בנוגע לטנטון וממתין להחלטה בנוגע למינוי מומחה רפואי לבחינת ליקוי השמיעה. **עקרונות משפטיים מרכזיים שהובאו בפסק הדין:** 1. **הגדרת פגיעת עבודה – טנטון:** * החוק (סעיף 84א(ב)) מציב תנאי סף להכרה בטנטון כפגיעת עבודה, בנוסף לתנאים הכלליים של חשיפה לרעש מזיק. תנאים אלו כוללים: * ירידה בכושר השמיעה בתדירויות גבוהות בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. * תיעוד הטינטון לראשונה ברשומה רפואית לפני הפסקת העבודה בחשיפה לרעש מזיק. * **פגיעה בתפקוד עקב הטנטון שחייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.** * **עקרון הבחינה המקדמית (סף) של התנאים:** בית הדין קבע כי תנאי הסף, ובפרט דרישת "הפניות החוזרות ונשנות", נבחנים על ידי בית הדין כשלב מקדמי לפני מינוי מומחה רפואי. רק אם התובע יעמוד במסוכה זו, תועבר סוגיית הטנטון לבחינת מומחה. עקרון זה נועד לייעל את ההליך ולמנוע מינוי מומחים במקרים שבהם חסרים תנאים מהותיים להכרה. (סעיף 14) * **תכלית דרישת "הפניות החוזרות ונשנות":** תכליתה היא לבחון את "אותנטיות התלונות על טינטון" (סעיף 18). הלכת ברכליס (עב"ל (ארצי) 325/08) מדגישה את הצורך לשקול את מכלול העובדות, מספר הפניות, מועדיהן ומהות התלונות. 2. **פרשנות דרישת "פניות חוזרות ונשנות":** * **מספר הפניות:** הלכת ברכליס קובעת כי נדרשות "פניות חוזרות ונשנות", כלומר מספר פניות העולות על שתי פניות אקראיות, וזאת משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה. (סעיף 19) * **אותנטיות הפניות:** פניות שנעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) לרוב אינן נכללות במניין הפניות, מכיוון שהתנאים לבחינת התביעה אמורים להתקיים במועד הגשת התביעה למוסד, וכן קיים חשש שהן נעשו בשל ההליך המשפטי ולא משקפות בהכרח את המצב הרפואי. (סעיפים 19, 23, 24) * **הגדרת "פנייה":** הפניה לרופא, ביצוע בדיקה בעקבותיה וחזרה לרופא עם תוצאותיה, לרוב לא ייחשבו כשלוש פניות נפרדות, אלא כהליך בירור אחד. (סעיף 19, 22) * **גמישות המבחן:** הלכת גנאים (עב"ל (ארצי) 31583-06-10) מדגישה כי אין לקבוע כלל נוקשה לגבי פרקי הזמן בין הפניות או ביחס למועד הגשת התביעה, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך שיקול דעת בית הדין. עם זאת, פער זמנים משמעותי בין הפניות יכול להטיל דופי באותנטיות הטענה לפגיעה תפקודית. (סעיף 20, 27) * **הכרעה בעניין התובע:** בית הדין קבע כי במקרה זה, שתי הפניות שבהן נתמכה התביעה (אפריל 2017 ואוגוסט 2023) אינן עומדות בדרישת "הפניות החוזרות ונשנות" כיוון שקיים פער זמנים משמעותי (מעל 6 שנים) בין הפניות, וכן לא הוכחה פגיעה תפקודית משמעותית או דחופה כתוצאה מהטנטון בתקופה זו. (סעיפים 25-30) 3. **ליקוי שמיעה:** * התביעה בנוגע לליקוי השמיעה הועברה להמשך בירור באמצעות מינוי מומחה רפואי. * **שאלות להכרעת המומחה:** המומחה יידרש לבחון את קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק, לרבות התנאי הנוגע להגשת התביעה בתוך 12 חודשים מהיום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית. (סעיף 33) * **קביעת מסד עובדתי למומחה:** בית הדין קיבל את טענת הנתבע כי יש לציין בפני המומחה שהתובע משתמש גם באטמים וגם באזניות בעת עבודתו. (סעיף 33) 4. **עדות התובע ושפתו:** * בית הדין התייחס לטענת התובע כי אינו מבין עברית על בוריה וכי דבריו בפרוטוקול נרשמו באופן שאינו נכון. במקרה של טנטון, בית הדין הדגיש כי השאלה אם המבוטח סובל מטנטון תמידי היא שאלה רפואית, אך השאלה האם קיימות "פניות חוזרות ונשנות" היא שאלה עובדתית ומשפטית הנבחנת על ידי בית הדין. (סעיף 14) * בית הדין קבע, על סמך עדותו של התובע בחקירה נגדית, כי הפנייה מיום 14.4.24 נועדה לצורך ההליך המשפטי ולא שיקפה את מצבו הרפואי האמיתי, ולכן אינה אותנטית ואינה נכללת במניין הפניות. (סעיף 24) **חידושים או הדגשים בפסק הדין:** * **הדגשת ההבחנה בין "תמידיות" הטנטון לבין "פניות חוזרות ונשנות":** פסק הדין מדגיש את ההבחנה המשפטית והפרוצדורלית בין הערכת התמידיות של הטנטון (שהיא סוגיה רפואית המצריכה מומחה) לבין בחינת קיומן של "פניות חוזרות ונשנות" (שהיא סוגיה עובדתית ומשפטית הנתונה לבית הדין כשלב מקדמי). הדבר מבהיר את תפקידיו השונים של בית הדין והמומחה בהליכים מסוג זה. (סעיף 14) * **הצגת מדרג הבחינה:** בית הדין מציג מדרג ברור של בחינת התביעה: ראשית, בחינת תנאי הסף העובדתיים והמשפטיים (כמו "פניות חוזרות ונשנות") על ידי בית הדין. רק אם תנאים אלו מתקיימים, תועבר הסוגיה הרפואית (כמו תמידיות הטנטון) להכרעת מומחה. * **ניתוח מעמיק של אותנטיות הפניות:** פסק הדין מפרט באופן קפדני את הניתוח המשפטי והעובדתי בנוגע לאותנטיות הפניות, תוך התבססות על הפסיקה. הדגש על פער זמנים משמעותי, הופעה של תלונות חדשות לאחר הגשת תביעה, והתייחסות לנסיבות פנייתו של התובע (ייצוג משפטי, תזמון הפניות) – כל אלו מבהירים את הקריטריונים המשמשים את בית הדין. (סעיפים 26-30) * **החלת פסיקה קיימת על הנסיבות:** בית הדין ביצע יישום של עקרונות מפסיקות קודמות (כמו הלכות ברכליס וגנאים) על נסיבות המקרה הספציפי, והסביר כיצד עובדות המקרה אינן עומדות בדרישות הללו, ובפרט בנוגע לפער הזמנים בין הפניות ולתזמון הפניות ביחס להגשת התביעה. (סעיפים 26, 27) **סיכום:** פסק הדין מציג ניתוח משפטי קפדני של דרישות החוק להכרה בטנטון כפגיעת עבודה, תוך הדגשת החשיבות של בחינת תנאי הסף העובדתיים והמשפטיים (כמו "פניות חוזרות ונשנות") על ידי בית הדין, לפני פנייה למומחה רפואי. בית הדין דחה את תביעת התובע בנוגע לטנטון בשל אי עמידה בתנאי הסף הללו, בעיקר בשל פער הזמנים המשמעותי בין הפניות והעדר הוכחת פגיעה תפקודית משמעותית לאורך זמן. בנוגע לליקוי השמיעה, ההליך טרם הסתיים ונותר תלוי במינוי מומחה רפואי.