ערר 9002-03-21

תקציר

ועדת הערר לתכנון ובניה - מחוז מרכז החליטה לדחות את ערר העוררים, אשר תבעו פיצוי בגין פגיעה במקרקעין שלהם בגין תכנית שאושרה על ידי הוועדה המקומית. לטענת הוועדה, המערערים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת הנזק עצמו או היקפו, או שניהם. הוועדה הדגישה כי נטל ההוכחה בתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה מוטל על התובעים. במקרה דנן, המערערים לא הציגו חוות דעת שמאית משכנעת המבוססת על ראיות מהימנות לנזק שגרמה לכאורה התכנית המאושרת לשווי המקרקעין שלהם. עוד מצאה הוועדה כי גם אם יתקבלו טענות המערערים בדבר פגיעה בפרטיות, חסימת נוף והצללה, היקף הפגיעה הוא מזערי. נזקי התוכנית פוזרו בקרב בעלי נכסים רבים במרכז העיר ותאמו מגמה תכנונית כללית להגדלת הצפיפות באזורים עירוניים, שגילמה אינטרס ציבורי מסוים. לפיכך, גם אילו עמדו המערערים בנטל ההוכחה, הייתה הוועדה מפעילה את סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, הפוטר את הוועדות המקומיות מתשלום פיצויים בגין נזק סביר שנגרם על ידי התכנית. זאת ועוד, הוועדה ציינה כי טענות המערערים ביחס למצב התכנוני הקודם לא היו משכנעות. הוועדה הצביעה על כך שנכסי המערערים כבר צמודים לבנייה רוויה, והשפעתה של התכנית המאושרת על נכסיהם אינה משמעותית דיה כדי להצדיק פיצוי. הוועדה התייחסה גם לטענות נוספות שהעלו המערערים, כגון צמצום קו הבניין ופער השווי בין נכסים הסמוכים לבנייה רוויה לבין נכסים שאינם, ומצאה אותן בלתי משכנעות. בסיכומו של דבר, הוועדה הגיעה למסקנה כי הערר לא עמד בנטל הראשוני הנדרש למינוי שמאי מייעץ ולכן דחתה את הערר מבלי להורות על הוצאות. ההחלטה התקבלה פה אחד, והערעור נדחה.