רע"פ 693/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המבקש, שהורשע יחד עם אשתו בהעסקת עובד זר ללא היתר, ביקש לערער על גזר הדין בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו. הבקשה נדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי הערכאה הנמוכה ניתחה נכונה את הפסיקה הרלוונטית וכי טענותיו של המבקש לא העלו סוגיות חריגות מעבר לאינטרס הפרטי שלו. בית הדין האזורי זיכה את המבקש מהאישומים, אך הרשיע את אשתו לאחר שמיעת ראיות לכך שהעובד הועסק ללא היתר. מאוחר יותר הרשיע בית הדין הארצי גם את המבקש, בעקבות ערעור של התביעה. ערעוריו הבאים של המבקש על הרשעתו ועל גזר דינו נדחו אף הם על ידי בתי הדין האזוריים והארציים, מה שהוביל אותו להגיש את הבקשה הנוכחית לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. הבקשה נדחתה, כאשר בית המשפט ציין כי טענות המבקש נסובו סביב החלת אמות מידה שיפוטיות על עניינו הספציפי והתנהלות המשיב בהליך המשפטי. בית המשפט גם לא מצא טעם בטענות המבקש בדבר אכיפה בררנית, שיהוי הליכים ופגיעה בזכותו למשפט הוגן. השופטים הדגישו כי עניינו של המבקש נבחן ביסודיות בערכאות השונות, וכי התארכות ההליך המשפטי אינה מצדיקה את ביטול הרשעתו, אם כי הדבר נלקח בחשבון בקביעת עונשו.