בר"מ 173/03

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של סעיף 13ו לחוק הכניסה לישראל, שעניינו מעצר שוהים בלתי חוקיים בישראל. החוק קובע כי מי שאינם אזרחים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי "יגורשו בהקדם האפשרי" ו"יוחזקו במשמורת" עד לגירושם. סעיף 13ו מעניק לממונה ביקורת הגבולות שיקול דעת לשחרר שוהה בלתי חוקי בערבות בהתקיים תנאים מסוימים. המילה 'רשאי' בסעיף מציינת כי השחרור הוא אופציונלי ולא חובה. לקצין נתונה סמכות להפעיל שיקול דעת בבואו להחליט אם לשחרר עצור, בהתחשב בשיקולים המנויים בסעיף, ובמקרים מסוימים עשוי האינטרס הציבורי להצדיק את המשך המעצר. ההחלטה כפופה לביקורת של בית המשפט לבחינת משמורת של שוהים בלתי חוקיים ולביקורת שיפוטית נוספת של בית המשפט המחוזי. במקרה ספציפי זה, הערעור מקבל את ההחלטה לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, תוך הדגשה כי המילה "רשאי" מעניקה שיקול דעת ואינה מטילה חובה לשחרר שוהה בלתי חוקי לאחר 60 יום במעצר. פסק הדין מבהיר את פרשנות החוקים הרלוונטיים ומחזק את סמכות שיקול הדעת של הממונה על ביקורת הגבולות בעניינים אלה, עם פוטנציאל לביקורת שיפוטית. השופטים – הנשיא א' ברק, השופט א' גרוניס והשופט ריבלין – מסכימים כולם עם החלטה זו.