בג"צ 338/77

תקציר

העותרת, דודתה של הגב' מיצי נתני, טענה כי המט"ח שנמצא בכספת של הגב' נתני ובעלה, לאחר שוד בנק, שייך לה. היא ביקשה מבני הזוג לשמור על הכסף במהלך ביקוריה בישראל. המשיב טען מנגד כי המטבע שייך לבני הזוג והפעיל את סמכותו לפי תקנה 6(1א) לתקנות הביטחון (כספים), תש"א-1941, להפקיע את המטבע לטובת שר האוצר. העותר פנה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר הכריז כי מטבע החוץ שייך לעותרת. עם זאת, המשיבה סירבה להכיר בהצהרה זו בטענה כי היא אינה מחויבת להחלטה, שכן היא אינה צד להליך. לאחר מכן פנה העותר לבג"ץ באותה בקשה. בג"ץ קבע, כי למשיב נתונה הסמכות לקבוע אם התקיימו התנאים המוקדמים להפעלת סמכותו לפי תקנה 6(1א). עוד קבע בית המשפט כי אין צורך בקביעה שיפוטית מוקדמת בדבר התקיימותם של תנאים מוקדמים אלה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי החלטת המשיב בעניין הבעלות על המטבע אינה סופית וניתן לערער עליה רטרואקטיבית בבית המשפט הגבוה לצדק או בבתי המשפט הרגילים. באשר לבעלות על המטבע, קבע בית המשפט כי הראיות מצביעות על כך שהוא שייך לנתנים. לפיכך, העתירה נדחתה. השופטים בן-פורת ואלון, בהתנגדותם, היו קובעים כי לשר האוצר אין סמכות לקבוע את התקיימותם של התנאים לפי תקנה 6(1) וכי המשיב כבול להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה. הם היו נעתרים לעתירה.