ע"ו 12840-01-11

תקציר

המערער, ששירת בגדוד לביא וטען כי עומס העבודה והלחץ גרמו לבעיה נפשית, ערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 25.4.2010 בעניין תביעת הנכות שלו. הערעור נדחה משום שהוגש באיחור של חצי שנה מהמועד האחרון. עם זאת, השופט דחה גם את הערעור לגופו, וציין כי החלטת הוועדה היא שיקול דעת רפואי מקצועי שאינו נתון לערעור בנקודות משפטיות. המערער טען כי הוועדה הרפואית העליונה לא פעלה בהתאם להנחיות פסק דין קודם ולא קבעה את מצבו הרפואי לשנים 2003 עד 2010 על סמך מסמכים בלבד. עם זאת, השופט קבע כי תפקידה של הוועדה היה לבחון את המערער ואת הראיות שהוצגו וכי לא הייתה הנחיה להתייחס לתקופות קודמות באופן שונה. יתר על כן, נציגי המערערת לא ביקשו לקיים דיון נפרד בדרגות נכות שונות לתקופות עבר. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי אין מקום לקבל את הערעור ודחה אותו, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים. התיק הרפואי היה אמור להיות מוחזר לבא כוח המשיב, ושני הצדדים היו אמורים לקבל העתק מפסק הדין.