בג"צ 6268/00

תקציר

בג"ץ הכריע בעתירה שעניינה ביטול פטורים ממכרזים פומביים לכורי חול ותיקים, שטענו כי ההחלטה פוגעת בזכויותיהם הקנייניות והתעסוקתיות. מבחינה היסטורית, הכורים פעלו תחת היתרים שנתיים זמניים שניתנו ללא מכרז, בהתבסס על מדיניות העבר משנת 1964 ומאוחר יותר הוסדרו באמצעות החלטות מועצת מקרקעי ישראל. עם זאת, החלטה 833, בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, קבעה כי היתרי כריית חול יושגו באמצעות מכרזים פומביים, בטענה כי המשך הבלעדיות נוגד את עקרונות החלוקה ההוגנת. בית המשפט בחן טענות בדבר זכויות קנייניות של "רווח ורווח" (זכות לקחת) ו"ריבית הנאה", ולא מצא בסיס מספיק בהסכמי ההרשאה של הכורים לביסוס זכויות אלה. היא הדגישה כי לאף אדם אין זכות טבועה למדיניות בלתי משתנה המיטיבה עמו, ואישרה את ביטול הפטורים כהצדקה להבטחת הקצאת משאבים שוויונית. בית המשפט דחה את הטענות בדבר הפרת זכויות, וקבע כי שינוי ההסדר עולה בקנה אחד עם דרישות חוק יסוד, וכי לכורים אין זכות חוקית להיתרים קבועים. למרות שהכיר בהשפעות אפשריות על הכורים ועובדיהם, בית המשפט מצא כי ההחלטה תומכת באינטרס ציבורי רחב על פני ציפיות פרטיות. גם תביעות ההסתדרות בנושא זכויות תעסוקה נדחו, שכן חופש העיסוק אינו שווה ערך להבטחת תעסוקה על ידי המדינה. היא הציעה אמצעי הגנה אפשריים לעובדים במכרזים עתידיים, אך אישרה את שינוי המדיניות באופן כללי. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי ההחלטה לצאת למכרזים ציבוריים הייתה חוקית ודחה את עתירת הכורים.