ת"א 134/08

תקציר

התובע, סלמאן גאנם, סיפק שירותים כספיים לנתבעים, בני משפחת חמיסי, שנקלעו לקשיים כלכליים. גאנם טען כי הנתבעים חייבים לו 2.6 מיליון שקל, ואילו הנתבעים טענו כי שילמו לו יותר מדי וביקשו לבטל את ההסכמים בשל רשלנותו והטעייתו. השופט פסק לטובת הנתבעים, בעיקר בשל תקופת ההתיישנות, שכן התביעה הוגשה שמונה שנים לאחר שהצדדים ניתקו את הקשר. יתר על כן, השופט קבע כי עדותו של ר'אנם אינה מהימנה ואינה נאמנה, תוך קבלת עדותם של הנאשמים כעדות אמת. שירותיו של גאנם נמצאו בלתי מספקים, וכללו בעיקר הנהלת חשבונות וייעוץ בנושא התחמקות מנושים, ולא הצדיקו את סכומי העתק שדרש. החוזים נחתמו מבלי שהנתבעים הבינו את השלכותיהם, וממעשיו של גאנם עולה כי הוא לא ציפה לתשלומים נוספים מצד הנתבעים. בנוסף, גאנם לא הביא ראיות לעבודה שביצע לכאורה או לתשלומים שלטענתו שילם עבור הנתבעים. השופט הגיע למסקנה כי כל החוב שתבע גאנם חוסה תחת חוק ההתיישנות וכי הוא אינו זכאי לכל פיצוי. התובע חויב לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין והוצאות.