רע"פ 2136/15

תקציר

בפסק הדין מיום 29.3.2015 דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור והדגיש כי היא אינה עומדת באמות המידה החוקיות הנדרשות לערעור "גלגול שלישי". המבקש לא הציג שאלה משפטית מהותית בעלת השלכות ציבוריות משמעותיות מעבר לאינטרסים אישיים, ואף לא העיד על עיוות דין חמור. פסק הדין מתייחס למקרים קודמים המצדיקים החלטה זו ומתייחס בקצרה לגופו של עניין, תוך שהוא קובע כי הימנעות מהרשעה למרות ההודאה בעבירה היא נדירה ושמורה למקרים חריגים. חריגים אלה מחייבים כי הרשעה תפגע קשות בשיקום מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה. המבקש טען כי הרשעתו תפגע בשיקומו, בהתחשב במעמדו הקטין בעת ביצוע העבירה. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות לנזק שיצדיק את ביטול ההרשעה. חומרת העבירה והתנהגותו של המבקש נחשבו כשוללות כל אפשרות לוותר על ההרשעה. בית המשפט ציין את חשיבות השמירה על שלטון החוק והגנה על עובדי ציבור מפני פגיעה, והדגיש את אפס הסובלנות של החברה לאלימות כזו. למרות שהכיר במאמצי השיקום החיוביים של המבקש ובהשתלבותו מחדש בחברה, בית המשפט הגיע למסקנה כי סימנים אלה אינם מספיקים כדי לבטל את ההרשעה, ובסופו של דבר דחה את הערעור.