ת"א 19002-07-22

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לעיקול עצמי מצד פתחי בסכסוך עם מרג. הבקשה התקבלה באופן חלקי. תחילה דחה השופט את הטענות לפיהן בקשתו של פתחי חוזרת על עצמה ויש לדחות אותה מטעמים פרוצדורליים. עוד קבע השופט כי בקשתו של פתחי לא התעכבה שלא לצורך, וכי טענותיו של פתחי בנוגע לגובה הנזק שנגרם לה לא היו תיאורטיות ולא הקדימו את זמנן. לאחר מכן, התייחסה השופטת לטענותיה של מרג כי יש לדחות את בקשת העיקול העצמי משום שמראג כבר המחתה את זכויותיה לצדדים שלישיים, ולכן העיקול העצמי לא יתפוס דבר. השופטת קבעה כי טענה זו לוקה בפירוט ודרשה הוכחות, ובכל מקרה הזכויות אליהן התייחס מרג צריכות להתייחס לפרויקט לוד, שאינו קשור לסכסוך הנוכחי. השופט דחה גם את טענותיו של מרג כי עיקולים זמניים אחרים על זכויותיו של פתחי אמורים למנוע את בקשת העיקול העצמי, וציין כי נושים שונים יכולים להטיל עיקולים שונים על אותו נכס. לאחר מכן דן השופט בשאלת הסמכות להגיש בקשה לעיקול עצמי וקבע כי לבקשתו של פתחי קיים הליך עיקרי תקף לתמיכה בה. באשר לדרישות לסעד זמני, קבע השופט כי פתחי הוכיח חשש סביר לנטל, והציג ראיות לכאורה לגובה הנזק הישיר שנגרם לו העולה על הסכום שנגבה ממרג בפסק בורר. עם זאת, השופט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של מרג. לפיכך, פתחי נדרש להציג סיכויי הצלחה טובים בהליך העיקרי, שהשופט מצא כי הם לוקים בחסר. עם זאת, מאחר שפתחי הוכיח בבירור את יסוד הנטל, קבע השופט כי לא יהיה זה נכון לדחות את הבקשה במלואה. תחת זאת, הבקשה התקבלה על תנאי, והטילה עיקול עצמי לטובת פתחי על 3.5 מיליון שקל מהסכום שפתחי חויב לשלם למרג. יתרת הסכום עדיין יכולה להיות כפופה למימוש עיקולים שהטיל מרג. עוד קבע השופט כי לא נדרש פיקדון ערבות נוסף להבטחת נזקי העיקול העצמי. ההחלטה התקבלה בסמכות הרשם וניתנה בהעדר הצדדים ביום 4.12.2022.