ת"פ 5444/03

תקציר

הנאשם הואשם בהסעה בלתי חוקית של שלושה תושבי חוץ מהגדה המערבית לישראל, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. הנאשם הודה כי אינו אשם וטען כי לא היה מודע למעמדם הבלתי חוקי של הנוסעים וכי הודאתו אינה קבילה שכן היא ניתנה בערבית ולא תורגמה לעברית. עם זאת, בית המשפט קיבל את ההודאה, ומצא אותה מרצון וקוהרנטית. עדי התביעה, בהם סגן מלי כהן, העידו כי לשלוש הנשים המוזכרות בכתב האישום לא היו רישיונות ישיבה חוקיים בישראל. טענת הנאשם כי הנשים אינן אותן נשים המוזכרות בכתב האישום נדחתה, שכן בית המשפט מצא ראיות מספיקות, לרבות הודאתו של הנאשם עצמו, לביסוס זהותן. יתר על כן, בית המשפט קבע כי היסוד הנפשי של העבירה - מודעות למעמדם הבלתי חוקי של הנוסעים - ניתן להוכיח על ידי "עצימת עיניים" לעובדות, כפי שעשה הנאשם. מאחר שהנאשם בחר שלא להעיד, בית המשפט ראה בהימנעותו מכך חיזוק לראיות התביעה. בסופו של דבר, בית המשפט מצא את הנאשם אשם מעבר לכל ספק סביר בעבירה בה הואשם כתב האישום והרשיע אותו בהתאם.