ע"א 99/66

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ערעור אזרחי על פסק דין שהשיג רואה חשבון, המשיב, נגד שלושה דירקטורים של חברת גינון ופיתוח בע"מ על בסיס שני שטרי חוב. השטרות נחתמו על ידי החברה כחייבת העיקרית ועל ידי הדירקטורים כערבים. המערער, אחד הדירקטורים, טען כי חתימתו על שטרי החוב אינה של ערב אלא של נושא, ועל כן הוא אינו חייב בפירעון השטרות מאחר שלא אושרו ולא הוזמנו. עם זאת, בית המשפט קבע כי בחתימתו על השטרות ובשתיקתו כאשר המשיב דרש ביטחונות נוספים בדמות חתימות הדירקטורים, הסכים המערער במשתמע להיות אחראי אישית כערב. זה חל הן על הערבות לפי פקודת השטרות והן על ערבות חוזית רגילה. השופטים דחו את הערעור, ואישרו את קביעות הערכאות הנמוכות יותר, לפיהן כוונתו הסובייקטיבית של המערער שלא להיות כבול כערב אינה רלוונטית כאשר התנהגותו נתנה למשיב אמונה סבירה כי הוא מקבל אחריות אישית. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 400 ל"י.