עת"מ 5664-12-22

תקציר

העותר הגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית לאשר היתר לפרויקט בנייה בחיפה. המבנה נועד לשמש כמעונות סטודנטים, אך העותר סירב לקבל שניים מתוך שלושה תנאים שקבעה ועדת הערר בהחלטה קודמת. בעקבות זאת הורתה ועדת הערר על דיון חוזר בבקשה להיתר מתחילתה. העותר טען כי ועדת הערר עשתה מספר טעויות פרוצדורליות במהלך הדיון, ובהן אפשרה לגורמים "פוליטיים" להיות נוכחים בדיון, הרחיבה את היקף הדיון ולא העבירה לעותר הקלטה של הדיון. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות אלה. השופט פסק גם בתנאים שונים שקבעה ועדת הערר בהחלטתה, שלדעת העותר אינם סבירים. התנאים הנוגעים לשימוש במבנה כמעונות סטודנטים, גודל היחידות, מספר היחידות, נגישות, שטחים משותפים לעומת שטחים עיקריים, המרתף, חדר הכביסה, מספר הקומות, תקני החניה וקווי הבניין. השופט ביטל את תנאי (א) בדבר דרישת העותר להציג הסכם עם חברת ניהול, וקבע כי הוא בלתי סביר. השופט גם קיבל חלקית את עמדת העותר בעניין הממ"דים, והתיר את הוספתם לחלק מהיחידות. באשר לשטחים המשותפים, הסכימה השופטת עם ועדת הערר כי יש להתייחס למסדרונות רחבים המשמשים כשטחי לימוד כאזורים מרכזיים, אך לא הסכימה עם החלטת הוועדה בעניין חדר הכביסה, ומצאה כי אין זה סביר לראות בו שטח מרכזי. השופט לא התערב בהחלטות הוועדה בנוגע למספר הקומות, תקני החניה וקווי הבניין. ככלל, השופט מצא כי חלק מהתנאים שהטילה ועדת הערר היו סבירים, אך אחרים לא. לפיכך התקבלה העתירה בחלקה, וחלק מהתנאים בוטלו. ועדת הערר חויבה לשלם את הוצאותיו של העותר.