ת"פ 34621-12-14

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות מין בקטין וחטיפה. השופט שקל את חומרת העבירות, תוך שימת דגש על פגיעותו של הקטין ועל פוטנציאל הנזק שנגרם. השופט התייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם, בהתחשב בנסיבות המקרים וברלוונטיות שלהם למקרה הנוכחי. השופט ציין את התכנון המוקדם של העבירה, את גילה הצעיר של הקורבן ואת פערי הכוחות בין הנאשם לקטין, המחמירים את העבירה. בעוד שהמעשים המיניים עצמם לא היו ברמת החומרה הגבוהה ביותר, הם גם לא היו ברמה הנמוכה ביותר, והחטיפה הייתה עבירה חמורה ביותר. השופטת שקלה את הנזק שנגרם לקטינה, לרבות מצוקתה הנפשית, ואת פוטנציאל הנזק שיכול היה לנבוע ממעשיו של הנאשם, והדגישה את הצורך בהרתעה. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, השפעת העונש על משפחתו ובהיעדר חרטה או מאמצים טיפוליים, גזר עליו השופט 10 שנות מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 40 אלף שקל לקטין. הנאשם הוצב קרוב לאמצע טווח העונש בשל הסיכון לפגיעה חוזרת והיעדר התערבות טיפולית. השופט סיים את דבריו בהודעה על זכות הערעור ובקביעת לוח הזמנים לתשלום הפיצויים.