ע"א 2505/00

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בתביעה של הפרת זכויות יוצרים. המערערים טענו כי בית המשפט המחוזי הפלה אותם לרעה בהחלטות פרוצדורליות וכי על השופט לפסול עצמם כדי למנוע מראית עין של עוול. פסק הדין קובע כי החלטות פרוצדורליות המתקבלות על ידי בית משפט, גם אם הן אינן לטובת בעל דין, אינן עילה מספקת לפסילה, ויש לערער עליהן באמצעות ערעורים. טענת המערערים כי היו מודעים לעילות הפסילה רק לאחר דיון ביום 14.2.2000 נדחית אף היא, שכן בהחלטה צוין כי הדיון בערעורים טרם החל. בית המשפט מדגיש כי חשש ממשי של משוא פנים או היעדר משוא פנים נדרש לצורך פסילת שופט, דבר שאינו קיים במקרה זה. זאת ועוד, פסק הדין קובע כי טענותיהם הנוספות של המערערים בעניין הוצאות וחקירות תצהירים חסרות שחר, שכן הם כבר היו מיוצגים דיים וניתנה להם הזדמנות מספקת להציג את טענותיהם. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪.