רע"א 2732/23

תקציר

בקשת הערעור נדחתה ללא צורך בתגובה מכמה טעמים. ראשית, עיתוי הגשת הבקשה היה בעייתי שכן היא הוגשה כמעט בתום תקופת 60 הימים המותרת לבקשות מסוג זה, דבר המלמד על חוסר הגינות פרוצדורלית כמתחייבות מתקנות סדר הדין האזרחי. למרות השיהוי, הבקשה הייתה נדחית בכל מקרה. בית המשפט הדגיש כי התערבות בעניינים פרוצדורליים, כגון זימון עדים והבאת ראיות, מתבקשת רק בנסיבות חריגות, שלא היו קיימות במקרה זה. בקשתו של המבקש לציון שמות האנשים המוזכרים בתצהיר נמצאה מיותרת, שכן ניתן היה לבקש בירורים כאלה במסגרת הליכים מקדמיים. גם מחיקת חלקים מהתצהיר נמצאה בלתי מוצדקת, שכן ניתן היה לחקור את העד בחקירה נגדית. ההחלטה התיישרה עם תפיסה שיפוטית המעדיפה לפתור סוגיות ראייתיות בסיום המשפט. באשר להחלטה השנייה, קבע בית המשפט כי התיק הרפואי של המבקש נוהל כראוי וזמין מלכתחילה, ובכך שלל את הצורך בחקירת עדים נוספת. בית המשפט גם חזר והדגיש כי פקודת הראיות אינה מזכה אוטומטית בזימון כל עורכי הרשומות, תוך שימת דגש על יעילות פרוצדורלית. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם הוצאות בסך 2,000 ₪ לאוצר המדינה.