ע"א 25516-02-14

תקציר

השופטים, י' גריל (שופט בכיר), ב' טאובר וש' ג'יוסי, מסכימים פה אחד לדחות את הערעור נגד המשיב. המערערים לא הביאו ראיות מספיקות כדי לערער על הקביעות העובדתיות וממצאי המהימנות של בית משפט קמא. בית משפט קמא בחן בדקדקנות את הראיות שהוצגו והצדיק במידה מספקת את מסקנותיו, שהתבססו על עדויות בעל פה ועל היעדר מסמכים תומכים מספיקים. בית המשפט מצא כי המערערים לא מילאו אחר הדרישות לפי סעיף 20(ב) לחוק להכיר בהם כדיירים מוגנים, בפרט בכל הנוגע למגוריו של המערער עם סבתו לפחות שישה חודשים לפני מותה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המערערים לא עמדו בתנאי של היעדר דיור חלופי, כנדרש בחוק הגנת הדייר. פסק דינו של בית משפט קמא היה מנומק היטב, מבוסס על ממצאים עובדתיים מוצקים, ולא הכיל טעויות משפטיות. לפיכך, ערכאת הערעור לא ראתה עילה להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. בנוסף, חויבו המערערים בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך 10,000 ₪, וניתנה להם תקופה של 45 יום לפנות את הדירה ולהשיב אותה למשיב. ההחלטה התקבלה ביום 14.9.2014, ונמסר למערערים כי הם צפויים לפנות את הדירה בתוך 45 יום, בהתחשב בתקופת החגים הקרבה.