ע"א 4515/92

תקציר

במקרה זה ערערו המערערים, המיוצגים על ידי עו"ד א. רפואה, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר הפחית את תשלומי המזונות לשני קטינים כפי שהוסכם בהסדר גירושין עם המשיב, המיוצג על ידי עו"ד י. בלום. סכום המזונות המקורי, שנקבע במקור על 1,350 ש"ח והצומיד למדד מאי 1991, הפחית את דמי המזונות ל-850 ש"ח לחודש, בשל מה שראה כשינוי נסיבות משמעותי: לידת ילד נוסף למשיב עם אשתו השנייה והקטינים בהגיעם לגיל 15 ו-11. מצבה הכלכלי של המערערת הראשונה השתפר, עם הכנסה אישית של כ-2,200 ₪ לחודש ונישואיה מחדש לבן זוג המשתכרים כ-4,000 ₪ בחודש. צורכי הקטינים הוערכו בכ-1,500 ש"ח בחודש, צמוד לינואר 1990, לא כולל הוצאות רפואיות חריגות משותפות. בית המשפט בחן את סמכותו לתקן מזונות שנקבעו בהסכמי גירושין, וציין כי הסכמים כאלה בדרך כלל פותרים סכסוכים מרובים באופן מקיף ובדרך כלל יש להותיר אותם ללא שינוי אלא אם כן ניכר שינוי משמעותי בנסיבות. כאן הכריע הרכב השופטים, בראשות הנשיא ד' לוין, באופן חלקי לטובת המערערים. היא שמרה על האחריות המשותפת להוצאות רפואיות חריגות, אך שינתה את אופן התאמת דמי המזונות לאינפלציה, וקישרה אותה למדד ינואר 1990 עם עדכונים מדי שלושה חודשים. המשיב חויב בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪ שנגרמו למערערים. השופטים ד' לוין וט' אור הסכימו עם החלטת הנשיא, שהתקבלה סופית ביום 13.6.94.