ת"א 52473-07-17

תקציר

פסק דין ארוך זה נועד ליישב מחלוקת על הזכויות בבית במושב גבעת 28, המנוהל כאגודה שיתופית. התובע, אברהם דמתי, טען כי ועד האגודה החליט בשנת 1972 להעניק לו את הזכויות בבית המדובר, ולאחר מכן חתם על הסכם רשות בנוגע לבית. עם זאת, הבית נשאר ריק במשך שנים רבות, והאגודה החליטה למכור אותו. דמתי הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, וביקש להכיר בזכויותיו בנכס ולהפסיק את המכירה. פסק הדין, לאחר עיון מדוקדק בעובדות ובחינת חומר הראיות, קובע כי טענת התובע משוללת כל יסוד. ראשית, החלטות ועד האגודה המתיימרות להעניק לדמתי זכויות בבית נעשו בגדר חרגות ואינן תקפות מבחינה משפטית שכן לא אושרו על ידי האסיפה הכללית. שנית, דוקטרינת הבטלות היחסית, עליה הפעיל התובע, אינה ישימה במקרה דנן, שכן ההחלטות הפסולות לא נגעו לכלל החברות ולא השפיעו על פעילות הליבה של האגודה. שלישית, הסכמתה שבשתיקה של האגודה לכיבוש הבית על ידי דמתי לפני שנים לא יצרה רישיון בלתי חוזר, שכן דמתי לא התגורר בבית ברציפות במשך תקופה ארוכה ולא השקיע בו השקעות משמעותיות. יתר על כן, התובע לא הצליח להוכיח כי הסתמך על הסכמת האגודה וגרם לשינוי לרעה כלשהו בעמדתו. פסק הדין דוחה גם את טענת האפליה של התובע, ולא מצא כל ראיה לכך שהאגודה נהגה בו באופן שונה מחברים אחרים. לבסוף, השופט מורה לתובע לשאת בהוצאותיהם של שני נתבעים, כל אחד בסך 10,000 ₪. לפיכך התביעה נדחית במלואה.