ת"פ 52691-02-13

תקציר

גזר הדין דן בעונשים שהוטלו על שני נאשמים שהורשעו בהצתת משרדי מועדון כדורגל בשל התנגדותם להחלטת המועדון להעסיק שחקנים מוסלמים ממוצא צ'צ'ני. השופט פותח בפירוט הגורמים הקובעים את תחום הענישה ההולם, הכולל את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, הנזק שנגרם, אשמתו של הנאשם ונסיבות המקרה, תוך הקפדה על עקרון ההלימות. השופט מדגיש את חומרת העבירה, תוך התחשבות בתכנון, במוטיבציה ובנזק שנגרם, תוך הכרה גם בגורמים מקלים כגון היעדר מבני מגורים בקרבת מקום ושעת הבוקר המוקדמת של ההצתה, אשר הפחיתו את הסיכון לפגיעה בנפש וברכוש. לאחר מכן שוקל השופט את סיכויי השיקום של כל נאשם בנפרד, אך מגיע למסקנה כי חומרתה הקיצונית של העבירה עולה על סיכויי השיקום של שניהם. השופט מתייחס גם לעקרון אחידות הענישה, ומבחין בין המקרה הנוכחי לבין מקרה דומה של אוהד קבוצה אחרת שקיבל עונש מופחת. בהתייחס לגזר הדין במתחם שנקבע, השופט שוקל את נסיבותיו האישיות של כל נאשם. לגבי הנאשם הראשון, אביתר מודגשים גורמים כמו הרשעה קודמת בעבירה דומה, היעדר מאמצים משמעותיים לשיקום והצורך בהרתעה. השופט גזר עליו 15 חודשי מאסר בפועל, כאשר 7 חודשים נוספים יתווספו במצטבר ממאסר על תנאי קודם, ו-8 חודשי מאסר על תנאי. לגבי הנאשם השני, מתן, מציינת השופטת את הרקע האישי החיובי שלו, מאמציו הטיפוליים ושיתוף הפעולה שלו עם הרשויות. עם זאת, השופט מדגיש את הצורך בעונש מרתיע וקובע כי עבודות שירות אינן מספיקות. מתן נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, לצד החרמת רכבו ששימש לביצוע העבירה. השופט מסיים את דבריו בפירוט תנאי המאסר וזכות הערעור, ונותן את פסק הדין בנוכחות המעורבים ב-10 בנובמבר 2013.