ב"ש 4295/05
החלטה מחוזי ירושלים
תקציר
המדינה ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בגין עבירת החבלה בכוונה מחמירה, בה הודה המשיב. בעוד חומרת העבירה מצדיקה בדרך כלל מעצר, נסיבות חריגות במקרה זה מאפשרות אפשרות לחלופה. המשיב, צעיר ללא עבר פלילי שעלה לאחרונה לישראל, דקר גבר בעקבות קטטה מילולית. העובדות שהובילו לדקירה שנויות במחלוקת, כך שלא ברור אם המשיב מיהר להשתמש בסכין מבלי שהותקף. הוא עצור קרוב לחודש ועובדה זו, יחד עם נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות, מפחיתות את הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור. הערבים המוצעים, לרבות אמו של המשיב, המוכנה לפקח עליו, ושני בגירים אמינים נוספים, משכנעים את בית המשפט כי ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות שחרור בערבות. בית המשפט מורה על שחרורו של המשיב בתנאים מחמירים, לרבות מעצר בית, ערבויות כספיות וצו עיכוב יציאה מהארץ, וסבור כי זהו חריג ראוי לכלל המעצר במקרים כאלה. השחרור כפוף להתקיימותם של תנאים מסוימים, לרבות הפקדת ערבויות במזומן וחתימה על ערבויות עצמיות על ידי המשיב וערביו, בתוך לוח זמנים מוגדר.
חקיקה מקושרת
ב"ש 4295/05 מדינת ישראל נ' דוד חיים היל, מחוזי (14.4.2005)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.