ת"א 5122/99

תקציר

בית משפט השלום קבע כי למשטרה חלה חובת זהירות ביחס לחקירות שהיא מנהלת. במקרה זה, המשטרה לא ביצעה חקירה ראויה לאחר תקיפת התובעים, וגרמה להם נזק כלכלי ולא ממוני. טענת המשטרה כי אי חקירתה נבעה מעומס עבודה וסדרי עדיפויות לא התקבלה, שכן ניתן היה לבצע את החקירה מאוחר יותר. בית המשפט דחה גם את טענת המשטרה כי הימנעותם של התובעים מלערער על ההחלטה לסגור את תיק החקירה או על איחור בהגשת התביעה צריכה לשלול את תביעתם, שכן בידי המשטרה כל הכלים והנתונים הנדרשים. לתובעים נפסקו פיצויים בסך 30,000 ₪, בתוספת 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. החלטה זו התקבלה בהתבסס על חובת הזהירות המושגית של המשטרה ועל נסיבותיו הספציפיות של המקרה, שכללו את הימנעותה של המשטרה מניהול חקירה של ממש, הימצאותם של נתונים שהיו יכולים להביא לזיהוי מבצעי החקירה וחוסר יכולתם של התובעים לנהל חקירה פרטית. יתר על כן, היעדר ראיות מפורטות לגבי הנזק לא הוביל לשלילה מוחלטת של הפיצויים, והעוולות החוקתיות שביצעה המשטרה הצדיקו פיצוי נוסף. פסק הדין לא רמז לביקורת על התנהלות המשטרה באופן כללי, אלא היה ספציפי לנסיבות החריגות של מקרה זה. לבסוף הדגיש בית המשפט כי החלטתו לא תשבש את עבודת המשטרה ולא תפגע באינטרס הציבורי.