בע"ק 24398-07-16

תקציר

לבית המשפט נתונה סמכות ליתן סעד זמני, כגון צו עיקול זמני, גם כאשר סמכותו בתיק העיקרי מוטלת בספק, ובלבד שהדבר יתברר בהמשך. זאת על מנת להבטיח שתביעתו של התובע מובטחת והסטטוס קוו נשמר עד למתן פסק דין סופי. במקרה זה, בית המשפט מצא כי לרשם הבכיר הייתה סמכות להורות על עיקול זמני, אשר אינו בטל בשל היעדר סמכות. בית המשפט גם בחן ודחה את הטענה כי תוקף הצו פג, וקבע כי הוא נותר בתוקף. זאת ועוד, בית המשפט הסכים כי פרשנותם של המשיבים להחלטה אינה עילה מספקת לביטול, במיוחד בהתחשב בנזק הפוטנציאלי שייגרם למבקשים אם יוסרו הצווים. משכך, נדחתה הבקשה לדחיית התביעה, ושני הצדדים לא נדרשו לשאת בהוצאות כלשהן בגין החלטה זו. פסק דין זה מחזק את יכולתו של בית המשפט להעניק סעד זמני בנסיבות מסוימות, תוך הבטחת שמירת המצב הקיים והגנה על זכויות התובעים במהלך ההליך המשפטי.