ע"א 2259/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בעניין סכום ההוצאות שנפסקו למערערת בערכאה נמוכה יותר. השופטים הכירו בכך שהסכום שנפסק נראה נמוך, אך שיקול הדעת הרחב שניתן לבית המשפט הפרוצדורלי והנסיבות הספציפיות של המקרה לא הצדיקו התערבות. התיק נפתר ללא משפט מלא, ונראה כי הפעולות שנדרשו מבא כוח המערער לא חייבו מאמץ יוצא דופן. בית המשפט ציין את הפער בין ההיקף הכספי המשמעותי של התביעה לבין ההיקף המינימלי יחסית של ההתדיינות המשפטית. השופטים התייחסו גם להסכם שכר הטרחה בין המערערת לבא כוחה, שקבע שכר טרחה מופחת במקרה של הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, ומצאו כי הפתרון המוסכם בתיק מהווה הסדר כזה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי פסקי דין קודמים שפסקו שכר טרחה על בסיס הסכמי שכר טרחה לא היו מחייבים וכי שיעורי המינימום המומלצים על ידי לשכת עורכי הדין היו הנחיות בלבד. השופטים נימקו את הרחבת היקף פסק דינם, בהתייחסם לגידול בערעורים הנוגעים להוצאות, והבהירו כי הם דוחים את הערעור הנוכחי. החלטה זו התקבלה בהיעדר הצדדים המעורבים ולא היה צו להוצאות נוספות.