בש"פ 9023/20

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את הערעור על הרשעתו ומעצרו של הנאשם. טענת הנאשם כי מעורבותו בתיק הפלילי הייתה מזערית בהשוואה לנאשמים אחרים הופרכה על ידי התביעה, מה שהוכיח את חלקו המשמעותי בפעילות הסמים. עברו של הנאשם בעבירות סמים והשימוש שעשה במפתח גישה לזירת הפשע מעידים על השתתפותו הפעילה בפעילות בלתי חוקית. עוד ציין השופט כי שתיקתו של הנאשם בחקירתו והסבריו הבלתי סבירים מעלים חשדות נוספים לגבי מעורבותו. בשל גילו של הנאשם ועברו הפלילי, השופט טען כי חריגי המעצר האופייניים אינם חלים במקרה זה. יתר על כן, תסקיר חיובי של שירות המבחן לא עלה על תפיסת נטייתו של הנאשם להתנהגות עבריינית. השופט הדגיש כי במקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות חלופת מעצר והסכים עם רציונל המעצר בפסק הדין הקודם. טענת הסנגור לגישה של מעצר בכל מקרה לגופו לא נתמכה, והשופט הדגיש כי יש להחיל את הכלל הנוכחי בנוגע למעצר. לפיכך, הערעור נדחה, וצו המעצר עומד בעינו.